Publications

אגדת פומבדיתא

יריב בן-אהרון מגיש עיון ברצף האגדות המופיעות בפרק “השוכר את הפועלים” שבמסכת בבא מציעא, בו מצויות כמה מפסגות היצירה הספרותית של התלמוד הבבלי.
המסכת מפרשת ומאירה את האגדות ומגלה את המניע להבאתן ברצף זה, דבר ששום פרשן אחר לא עשה לפני כן. החידוש הגדול של המסכת הוא בעצם הקריאה הרצופה, החושפת ביקורת קשה של חכמי פומבדיתא על חכמי ארץ ישראל.

אל עבר האחר

שיעור בתלמוד של עמנואל לוינס, מגדולי הפילוסופים במאה העשרים, על סוגיה תלמודית שעניינה “עברות שבין אדם למקום ועברות שבין אדם לחברו”.
החירות שנטל לעצמו לוינס בבואו לדרוש את דברי חז”ל, מקנה לדבריו עומק ומקוריות בלתי רגילים. לוינס מדגיש את המפגש פנים אל פנים כמעורר את האדם להיות אחראי לזולתו. לראשונה בתרגום לעברית, מלווה בהערות הסבר המאירות גם מושגים מתורתו של לוינס.

אם לא תדעי לך

החוברת הזו מבקשת להשמיע קול נשי יהודי-ישראלי-עכשווי. לא רק מושגי היסוד של התרבות היהודית זקוקים לקריאה מחודשת, גם ההבחנות המודרניות שבין דתיים וחילוניים נבדקות מחדש, ובעיקר שאלת הזהות הנשית והיחסים שבין נשים לגברים בחברה. הדעת הנשית, ששנים רבות הוצנעה והודרה מהספירה הציבורית, מבקשת להישמע כפי שהיא: אישית, כואבת, דעתנית, רגשית, אידיאולוגית ולעיתים מבולבלת או לא ברורה.

ברל כצנלסון: ניצוצות מעולמו הרוחני

זהו ספרו האחרון של יריב בן-אהרון (2016-1934), מורה ואיש-רוח, הוגה סוגת ה’מסכת’ – מקורות ופירושים לכתבי חלוצים. על מנת להגיש לבני דורנו את מערכת הכלים השלובים הרעיונות של ברל, עטף אותם יריב עבורנו באריג של פירושים, שמבארים את הכתוב, ושל מקורות ההשראה שאליהם מרמז ברל.

דורש טוב לתורה

ספר שיריו של בארי צימרמן, היוצר מדרשי שיר על פסוקים מן התורה – מכל פרשה הוא לוקח פסוק או פסוקים ודורש אותם בשיר.
מלבד ערכם של השירים בפני עצמם, דומה שהספר ישמש את קוראיו הזדמנויות שונות בהן דנים בתרבות ישראל בכלל ובפרשות השבוע בפרט. 

דורשות טוב

בקובץ זה מובא פירוש קבוצתי פמיניסטי לדפים האחרונים של מסכת קידושין בתלמוד הבבלי. בדפים אלה חבויה סוגיה שעניינה איסורי ייחוד. הפירוש המוצע להם כאן נכתב על-ידי קבוצת לומדות בבית המדרש “ניגון נשים” במדרשה באורנים.

דורשות טוב 2

פירוש קבוצתי פמיניסטי לפרק “בן סורר ומורה” – פרק ח’ במסכת סנהדרין.
נכתב על-ידי משתתפות בית המדרש “יוצרות ניגון” במדרשה באורנים.

דורשות טוב 3

פירוש קבוצתי פמיניסטי למשנה א במסכת קידושין ולרוב הסוגייה על משנה זו בתלמוד הבבלי.
נכתב על-ידי משתתפות בית המדרש “יוצרות ניגון” במדרשה באורנים.

דורשות טוב 4

פירוש קבוצתי פמיניסטי לפרק “השותפין” — פרק א במסכת בבא בתרא. 
נכתב על-ידי משתתפות בית המדרש “יוצרות ניגון” במדרשה באורנים.

המוצא / לרגל הכניסה

במסכת זו מובאות שתי יצירות של י”ח ברנר מתקופת מלחמת העולם הראשונה. חיבור זה מצביע על הקשר ההדוק בין אמנות ומציאות, המהותי ליצירת ברנר. במסכת מאותרים משקעים לשוניים, קטעים מחיבורים אחרים של ברנר ועדויות של בני זמנו – דברים המאירים ומפרשים זה את זה. כך נחשפים רבדים היסטוריים וביוגרפיים שמהם עלו שני החיבורים.

המקום ינחם

שירי בית קברות מאת דודו פלמה

הצעה לסדר

הגדה של פסח המשלבת את הנוסח המסורתי עם ההגדה הקיבוצית, בתוספת פירושים, מדרשים, איורים ומגוון הצעות לפעילויות משפחתיות סביב שולחן הסדר. לעיון מעמיק ולקריאה מהנה בליל הסדר. ההגדה יצאה לאור ב-1999 בשיתוף עם הוצאת “ידיעות אחרונות” במסגרת הסידרה “יהדות כאן ועכשיו”, ומאז הודפסה בשלוש מהדורות ונמכרה באלפי עותקים.

והיא שעמדה

הגדה של פסח עם מדרש נשי חדש, לזכרה של חברתנו אהובה בן-אהרון.
ההגדה, בהוצאת המדרשה באורנים והקיבוץ המאוחד, כוללת את הנוסח המסורתי, יחד עם טקסטים חדשים של יוצרות המאירות באור חדש את הטקסט הקדום, ומוסיפות לו את נקודת המבט הנשית החסרה מאד.

חג ישראלי

חגי ישראל הם חלק מהתרבות היהודית־ישראלית. אנחנו מבקשים להכיר את מקורותיהם ולחגוג אותם בדרך שתתאים לנו היום. פרקי הספר מקדימים לכל חג וחג מבוא עיוני העומד על עיקרי החג ושורשיו בתרבות היהודית רבת השנים. לאחר כל מבוא מובאת הצעה לטקס משפחתי. הטקסים המוצעים בספר מיועדים למשפחות שאינן פוקדות את בית הכנסת וגם למשפחות המבקשות לציין את החג בביתן לאחר התפילה. כל משפחה מוזמנת לבנות את הטקס המתאים לה.

ימי אדם

הספר “ימי אדם” – טקסי חיים יהודיים (ידיעות אחרונות 2007) מציע למשפחה הישראלית טקס ברית לבת ולבן, ברמצווה ובת-מצווה, חתונה, חנוכת בית וטקסי אבלות. הטקסים מבוססים על המקורות, ומתאימים אותם לימינו.
לפני כל טקס: מבוא עיוני על התפתחות הטקס ותכניו המרכזיים.

כנרת כנרת

בשנת 1960 כתב נתן אלתרמן את המחזה ההיסטורי “כנרת כנרת” על ימי העלייה השנייה. אלתרמן אסף סיפורים ופרטים מחיי דגניה וכנרת ויצר מהם את עלילת המחזה, שהועלה באותה שנה על בימת התיאטרון הקאמרי בתל-אביב.
מוקי צור שב ומפרק את המחזה ליסודותיו. הוא מפענח את היסודות והפרטים ההיסטוריים עליהם נשען המחזה, משחזר את הסביבה הפיזית והחברתית שלו ומציג את השאלות, הדאגות והתקוות של בני הדור ההוא.
המסכת מלווה באיורים המקוריים של דני קרוון.

לימוד הלימוד

ל״לימוד הלימוד״ שלושה חלקים: בחלק הראשון מובא שחזור פרוטוקולי של לימוד סוגיה תלמודית בהשתתפות מנחי בית המדרש. בחלק השני, ה״תיאורטי״, נעשה ניסיון להציג את המרכיבים החיוניים לבנייתו והיווצרותו של הלימוד הבית-מדרשי. בחלק השלישי הבאנו מבחר טקסטים על לימוד, שנלמדו במפגשי ״לימוד הלימוד״ ושימשו נקודות פתיחה לדיונים.
חוברת זו מיועדת בראש וראשונה למנחים ומורים בבתי המדרש למיניהם, אך כמובן גם לכל מי שמבקש להבין מהי התופעה הזאת ושואל את עצמו האם הוא מעוניין לקחת בה חלק.

לפני החוק

“לפני החוק” מאת פרנץ קפקא הוא לב ליבו של ספרו “המשפט”. לדעת רבים, זהו הדף החשוב והמפורסם ביותר של אחד מגדולי הסופרים במאה העשרים. גרשום שלום הכתירו כשיאה וסיכומה של התיאולוגיה היהודית לדורותיה. המשורר עלי אלון כתב לו פירוש פיוטי, מתוך המקום שבו יצירה גדולה פוגשת בקוראה, מזעזעת ו”מפרשת” את חייו. בפירוש משולבות מובאות ממכלול יצירתו של קפקא: הרומנים, היומנים והמכתבים. את הספר מלוות עבודות של יגאל תומרקין, המהוות פרשנות בפני עצמה.

מסדה

פואמה מאת יצחק למדן עם ציורי נחום גוטמן. מסכת מאת יריב בן-אהרון.
יצחק למדן (1954-1899) נולד במלינוב שבאוקראינה ועלה לארץ עם קבוצת חלוצים ב-1920. הפואמה, שנכתבה בארץ והתפרסמה ב-1927, היא זעקה גדולה ומרה על הפורענות שבאה על יהודי רוסיה-אוקראינה בשלהי מלחמת העולם הראשונה ואחריה. שירה מיואשת-מורדת זו, שיונקת מאוצרות הרוח של המורשת היהודית, היתה למקור רב עוצמה לדור שלאחר כתיבתה.

מסכת חיים

לרגל שנת העשרים, הוציאה המדרשה קובץ רשימות מפרי עטם של חברים וחברות במדרשה: אוסף דברי הגות,ספרות, יצירות רוח ונפש. יש בו – כפי שיש בכל מסכת, עוד מימי התלמוד הרחוקים – שיחה רב-דורית ובין-תחומית; ריבוי קולות וצלילים.

פלג

רומן מאת יריב בן-אהרון. סיפור התבגרות בקיבוץ, בצילו של אב שתלטן ומפורסם. עימות רוחני-שורשי עם דור האבות – חשבון נפש וחשבון עולם של לוחמים ובונים על רקע השבר שבא עם מלחמת ששת הימים.

פרקי חלוצים

הספר “פרקי חלוצים” מתחקה אחרי כתביהם, הגיגיהם ולבטיהם של אנשי העלייה השניה והשלישית וממשיכיהם/ן בדורות מאוחרים יותר, ועוסק בשאלות של הגשמה חברתית, יחסי כלל ופרט, תרבות ומסורת, חינוך, אוטופיזם, ציונות, סוציאליזם, קהילה, שותפות ושותפים ועוד.
לימוד הכתבים האישיים והציבוריים מאפשר מפגש אישי וקבוצתי עם האנשים, שלפני מאה שנה בחרו להגשים את ערכיהם/ן כאן בארץ ישראל, ומדגיש את המשותף בינינו לבינם/ן – וגם את השוני.
מומלץ למורים/ות, מדריכות/ים, אנשי ונשות חינוך, יחידים וארגונים.

ראש חודש מאי

מה משמעותו של “חג הפועלים” בימינו?
כשיוסף חיים ברנר כתב את הסיפור “ראש חודש מאי” ב-1908, התנועה הציונית היתה עדיין תופעת שוליים בעם היהודי. בתוכה היתה הציונות הסוציאליסטית כת קטנה ונידחת. וכיום? מה נשתנה?
הבנת עומק של הסיפור, ושל כתבי ברנר בכלל, חשובה לכל השואפים לחדש את הגרעין החלוצי של תנועה זו. הבנה כזאת אינה אפשרית כמעט ללא פענוח הצפנים והמושגים מהמקורות היהודיים, השזורים בשפתו של ברנר. 
יריב בן-אהרון חושף במסכת זאת את מלאכת המחשבת של ברנר. 

שורשי יניקה

סידרת רשימות זו היא מעין פרוטוקול של למידה בחבורה, אשר עוצב במידה רבה בהשראת דרכי הלמידה בסדנאות הבין-תחומיות במרכז ההדרכה “אפעל”, שהונחו ע”י אביבה זמיר, מוקי צור ויריב בן-אהרון, וכן בחוגים ל”מקורות ישראל” ו”מחשבת ישראל” ב”אורנים”.
זהו גם נסיון לשרטט קווי-מתאר של מבואות לבית-מדרש של הגרעין החלוצי בימים יבואו.
הנושאים הנדונים: להיות בן-אדם / הגשמה / מקום בעולם / כל הכופר בעבודה זרה / הכוחות הנפש הנסתרים / גאולה תתנו / השלב שלנו.

שירי עיר היונה

מסכת מאת יריב בן אהרון על “שירי עיר היונה” של נתן אלתרמן בהוצאת הקיבוץ המאוחד, המכינה ע”ש רבין והמדרשה באורנים.
“שירי עיר היונה” הם רצף של שירי-עלילה. המשורר כותב את אֶפֹוס הקוממיות של היהודים בארצם. אין זה ספר על היסטוריה. שירתו של נתן אלתרמן נוגעת כאן בנשמת ההיסטוריה וברוחם של האנשים המחוללים אותה ונישאים על כתפיה.
מאז הופעת התנ”ך לא ידעה העברית שירה אֶפִית מעין זו. איך מעז נתן אלתרמן לעשות את קפיצת הדרך הזאת? מי מקוראיו המחכים משנת 1944 (שירי מּכֹות מצרים), להופעת ספרו זה (1957), ערוך לקבל יצירה שכזאת אחרי ציפיה של שנים?

שמחת עניים

מחזור השירים הגדול של נתן אלתרמן, “שמחת עניים” (1941) הטביע חותם עמוק על דורות של קוראים, אוהבי שירה, פרשנים וחוקרים. אחת הסיבות לרושם הרב שהותירה היצירה היא החידתיות שלה, שעליה עמדו חוקרים רבים. את המסכת ערכו עלי אלון ויריב בן-אהרון, והיא מביאה את מחזור השירים בשלמותו, את מאמרו של מרדכי שלו (מ-1992) בנוסח מורחב ומשוכלל, ופרישה של המקורות הלשוניים, הספרותיים וההיסטוריים ששימשו את אלתרמן במחזור שיריו, ואת שלו במאמרו. המסכת מציגה את התשתית ליצירה: היחסים הקשים בין הציונות הישראלית לבין היהדות.

תום ותהום

האנתולוגיה “תום ותהום” פורשת מגוון רחב של התייחסויות ספרותיות למוטיבים מתפילת הקדיש: ניסוחים של תפיסות עולם רוחניות והגותיות ושל תהליכי התבגרות והגדרת זהות; אמירות אידיאולוגיות, לאומיות וחברתיות; ביטויים של הלכי רוח אקסטטיים-חזיוניים ושל מצבי שבר וחרדה; וכמובן, עיסוק בהיבט האישי ביותר – מותו של הורה – המלכד את כל מעגלי הזהות וכרוך בחשבון נפש מטלטל.

עורכים: יורם ורטה, ירון דוד
בהוצאת המדרשה באורנים ועם עובד

Skip to content